איפה Amanita Muscaria גדל? מהן ההתאמות שלו?
Share
Amanita muscaria, הידוע בכינויו " זבוב אגריק " או "Fly Amanita", הוא זן של פטרייה המופץ באופן נרחב בכל האזורים הממוזגים והבוריאליים של חצי הכדור הצפוני. לפעמים היא מכונה פטריית הזבוב בגלל המראה שלה והשימוש בה כקוטל חרקים. הוא נמצא גדל בשיתוף עם מגוון מיני עצים, במיוחד ליבנה, אורן, אשוח ואשוח. ידוע שהוא מופיע גם באזורי דשא, כולל מדשאות וגינות, וכן בבתי גידול טבעיים, כגון ביצות ואדמות ביצות.
Amanita muscaria היא סוג של פטרייה השייכת למשפחת הבסידיומיציטים וידועה במראה הייחודי שלה, עם הכובע האדום הבוהק שלה והכתמים הלבנים שלה, ובתכונותיה הפסיכואקטיביות. המכסה עשוי לנוע בין קטן לגדול, והכתמים הלבנים הם טיפות של הלטקס הלבן של הפטרייה. הפטריות יכולות להגיע לקוטר של עד 15 ס"מ ומשקלן יכול להגיע עד 250 גרם. הכובע חלק ודביק קלות למגע. הסטיף לבן, והזימים לבנים וחופשיים. לפטרייה יש ריח וטעם מובהקים, את שניהם ניתן להשוות לאניס, בדומה לליקריץ.
Amanita muscaria הוא מין מיקוריזלי, כלומר הוא יוצר קשר סימביוטי עם שורשי העצים. הפטרייה מספקת לעץ חומרי הזנה חיוניים, כמו מים ומינרלים, כגון זרחן הנלקח מהאדמה, בעוד שהעץ מספק לפטרייה פחמימות, סוכרים בפוטוסינתזה וחומרי הזנה אורגניים אחרים. מערכת יחסים זו מאפשרת לפטרייה להתפשט באופן נרחב, תוך התיישבות של בתי גידול רבים ושונים. הפטרייה גם עוזרת להגן על העץ מפני מחלות ומזיקי חרקים.
Amanita muscaria מעדיפה לגדול בקרקעות עשירות בחומר אורגני ובעלות ניקוז טוב. הוא יכול לגדול גם בקרקעות דלות בחומרים מזינים, כמו אלו המצויים ביערות מחטניים. הוא מעדיף לשגשג באזורים עם לחות גבוהה וטמפרטורות מתונות. הפטריות נראות לרוב בסוף הקיץ ובתחילת הסתיו כאשר הפטריות גדלות במלואן ומניבות פרי.
איפה Amanita Muscaria גדל בארה"ב וקנדה
בצפון אמריקה, Amanita muscaria נמצא לרוב בצפון-מערב האוקיינוס השקט, בחוף המזרחי, באזור האגמים הגדולים ובהרי האפלצ'ים. ניתן למצוא אותו גם בהרי הרוקי, כמו גם בחלקים מהמערב התיכון וצפון מזרח. הוא נמצא ביערות קשים וביערות מחטניים, כמו גם בשדות פתוחים. ידוע גם שהוא גדל באזורים של אדמה מופרעת, כגון יערות כרותים או צדי דרכים.
איפה Amanita Muscaria לגדול באירופה
באירופה, Amanita muscaria נמצא לרוב ביערות הבוראליים של סקנדינביה, רוסיה ופינלנד. הוא נמצא גם בחלקים ממרכז ומזרח אירופה, כולל גרמניה, פולין וצ'כיה. הוא נמצא גם ביערות מחטניים וגם ביערות נשירים, כמו גם בשדות ובכרי דשא.
איפה Amanita Muscaria לגדול באסיה
באסיה, Amanita muscaria נמצא לרוב ביערות הממוזגים של סיביר, יפן וסין. הוא נמצא גם בחלקים של מונגוליה, קוריאה והודו. הוא נמצא הן ביערות מחטניים והן ביערות נשירים, כמו גם בשדות פתוחים.
מקומות אחרים שבהם גדלה Amanita Muscaria
ידוע כי Amanita muscaria גדל גם באזורים אחרים בעולם, כמו אוסטרליה, ניו זילנד ודרום אמריקה. הוא נמצא גם בחלקים של אפריקה, כולל אתיופיה, קניה וטנזניה.
Amanita muscaria היא פטריית מאכל ושימשה במשך מאות שנים למטרות רפואיות וקולינריות. הוא שימש לטיפול במגוון מחלות, כולל כאבי בטן, כאבי ראש ונדודי שינה. הוא שימש גם כמרכיב במרקים ותבשילים. עם זאת, הם עלולים להיות רעילים אם הם נצרכים בכמויות גדולות, אז עדיף לעשות את המחקר שלך כדי שתדע איך לצרוך אותם בבטחה.
עיבודים של Amanita Muscaria
ה-Amanita muscaria הסתגלה לשרוד במגוון רחב של בתי גידול. כאמור, הוא נמצא ביערות מחטניים ונשירים, בכרי דשא ובשטחי מרעה. הוא נמצא גם בשטחי עשב, אזורים עירוניים ושממות. הוא בעל גמישות גבוהה ויכול לגדול במגוון קרקעות, מחולות ועד אדמה, ומחומצה לבסיסית. זה יכול לשרוד גם בתנאי תאורה נמוכה ולחות נמוכה.Amanita muscaria מסוגלת לנצל מגוון מקורות מזון. הוא ניזון מהעץ הנרקב, מהקליפות והעלים של בית הגידול שלו, כמו גם מהשורשים והגבעולים של הצמחים ומהתפטיר של פטריות אחרות. ידוע שהוא מחפש גם חרקים ואורגניזמים קטנים אחרים.
הצבעים הבהירים של ה-Amanita muscaria הם גם התאמה להבטחת רבייה. הכיפה האדומה והכתמים הלבנים משמשים כסימן אזהרה לטורפים פוטנציאליים, בעוד שהזימים הלבנים מחקים את מראה השלג, מה שהופך אותם לנראים יותר בחודשי החורף.
למוסקריה Amanita יש גם כמה אסטרטגיות שיעזרו לה לשרוד בסביבות שונות. יש לו מערכת שורשים חזקה המסייעת לעגן אותו באדמה ומאפשרת לו לספוג מים וחומרי הזנה מהסביבה שסביבו. הפטרייה גם מסוגלת לגדול במגוון רחב של טמפרטורות ורמות לחות, מה שמאפשר לה לשגשג במגוון אקלים. זאת בשל יכולתה ליצור שכבה מיוחדת של תפטיר, המסייעת לפטרייה לשרוד בטמפרטורות קיצוניות. התפטיר הוא גם דרך של הפטרייה לאגור אנרגיה, אותה היא מנצלת במהלך חודשי החורף. התפטיר גם עוזר לפטרייה לספוג חומרים מזינים, להם היא זקוקה כדי לשרוד. בנוסף, הפטרייה יכולה לשרוד בקרקעות דלות בתזונה, הודות ליכולתה לפרק חומרים אורגניים ולספוג את חומרי ההזנה הדרושים לה כדי לשרוד.
Amanita muscaria גם הסתגלה כדי להיות מסוגלת לשרוד טמפרטורות קרות במיוחד ועונות גידול קצרות. זהו מין עמיד ויכול לשרוד טמפרטורות נמוכות עד -20 מעלות צלזיוס. הוא גם עמיד לבצורת ויכול לשרוד תקופות ארוכות של מזג אוויר יבש.
ה-Amanita muscaria פיתחה מגוון אסטרטגיות הגנה כדי להגן על עצמה מפני טורפים. הוא מייצר רעלן בשם מוסקרין, שעלול לגרום לבחילות, הקאות ואפילו מוות במינונים גדולים. בנוסף, לפטרייה יש ריח חזק ולא נעים שיכול להרתיע בעלי חיים מאכילתה. הפטרייה מכילה גם מגוון של מטבוליטים משניים הפועלים כסוכנים אנטי פטרייתיים, המסייעים להגן על הפטרייה מפני צריכת אורגניזמים אחרים.
ה-Amanita muscaria מסוגלת גם לייצר וריאציות צבע, המסייעות להקשות על הטורפים למצוא אותה. הוא יכול לייצר מגוון של צבעים שונים, החל מלבן לצהוב ועד אדום, מה שיכול לעזור לו להשתלב בסביבתו ולהקשות על בעלי חיים לזהות אותו. זה גם עוזר לפטרייה לשרוד בסביבות שונות, מכיוון שהיא יכולה לשנות את צבעה כך שיתאים לסביבתה.
איך Amanita Muscaria מתרבים
ל-Amanita muscaria יש מגוון אסטרטגיות רבייה. הוא מייצר נבגים מיניים וא-מיניים כאחד. רבייה מינית מתרחשת בין שתי אמניטה מוסקריות מזדווגות, המייצרות גוף פרי המכיל את הנבגים, שהם תאי רבייה מיקרוסקופיים. הנבגים נוצרים על זימי הפטרייה, הממוקמים מתחת לכובע. הנבגים המיניים שלו נקראים בסידיה ומשתחררים בנשיפה של עשן. בסידיות אלו מכילות ארבעה גרעינים הפלואידים. הנבגים מפוזרים על ידי רוח או מים ויכולים לנוע למרחקים ארוכים. בסופו של דבר הם נוחתים על צמח מארח מתאים, שם הם נובטים ומייצרים תפטיר חדש. התפטיר הזה ממשיך לגדול ובסופו של דבר מייצר את גופי הפרי של הפטריות. הסתגלות זו מאפשרת למין להתרבות במגוון רחב של סביבות, כמו גם להפיץ את הנבגים שלו במהירות וביעילות.
בשלב הא-מיני, הפטרייה מייצרת נבגים א-מיניים הידועים בשם קונידיה. קונידיות אלו נוצרות בתוך הוולבה של הפטרייה ומשתחררות כשהפטרייה בשלה. הקונידיות מוטסות ויכולות לעבור מרחקים גדולים לפני שהן מתמקמות בסביבה חדשה.
בנוסף לרבייה מינית וא-מינית, Amanita muscaria יכולה גם להתרבות באמצעות היווצרות של סקלרוטיה. סקלרוטיה הם מקבצים של תאים פטרייתיים שנוצרים בתגובה ללחץ סביבתי. כאשר התנאים הופכים לא נוחים, הפטרייה תיצור אשכולות אלה כדי לשרוד. כאשר התנאים יחזרו להיות נוחים, הסקלרוטיה תנבוט ותיצור תפטיר חדש, אשר לאחר מכן יכול ליצור פטריות חדשות.